שעות פעילות

א' ו- ד' :  21.30 -18.00

ב' ו- ה' : 21.30 -18.00

ו'          : 11.00 -08.30

כתובת

מדרחוב נתניה

רחוב הרצל 5 (פינת דיזנגוף)

נתניה

קומה ב' (מול ספורטיב)

iogkfi@netvision.net.il

טלפון: 09-8623381 052-2223880

  • facebook-square

מפת הגעה

© 2014 all rights reserved to Karate-Do Israel Honbu Dojo Netanya כל הזכויות שמורות למועדון קראטה נתניה, אין להעתיק ללא אישור

דברים לזכרו של סנסאי יהודה פנטנוביץ ז"ל 

2006 - 1938

אזכרה 2017

 

לעיתים פגישה אחת יכולה להשפיע על חיים שלמים.

השנה נסעתי לאוקינאווה להתאמן בגשוקו. כאשר ישבתי בסייזה בהונבו דוג'ו של סנסאי היגואנה, הרגשתי תחושה של רגע מיוחד. היה זה צירוף מקרים מעורר מחשבה של תאריכים הקשורים אלי ואל סנסאי יהודה ז"ל.

 

הנסיעה לאוקינאווה התרחשה הפעם בדיוק בתקופה בה חל יום הזכרון לסנסאי, הן בערב שמחת תורה, והן בתאריך הלועזי. כמו כן הביקור הפעם היה בדיוק 15 שנים מהפעם הראשונה בה ביקרתי באוקינאווה במסגרת קבוצה שארגן סנסאי והתאמנו בדוג'ו של היגאונה, והשנה זוהי השנה בה אני מציין 25 שנות אימון.

נזכרתי בתחילת הדרך וחשבתי כיצד הפגישה עם סנסאי וההחלטה להתאמן השפיעו על מסלול חיי והביאו אותי להיכן שאני היום.

אנשים אשר משפיעים על אחרים, גם לאחר לכתם, הינם אנשים שהותירו מורשת אחריהם. וכזה היה סנסאי. הוא עדיין נישא בליבם של רבים מחניכיו, מכריו ואף כאלו שפגשו אותו לזמן קצר לא שוכחים אותו.

בדרך לאוקינאוה נזכרתי בחוברת שהכנו לכבוד יום השנה החמישי ועיינתי בה. שמתי לב שחוויות רבות שהזכירו הכותבים היו משותפות גם לי, ואזכיר כמה מהן במילותיהם של כותביהן:

סנסאי היגואנה כתב : "הוא לא היה רק מדריך נפלא, אלא גם מחנך יוצא דופן"

אחרים כתבו:

"הערך המוסף שנתן סנסיי לתלמידיו בעיצוב אישיותם כאנשים בוגרים בחברה, כאזרחים טובים למדינתם ובאהבת האדם והארץ, אלו ערכים ומידות שלא ניתן לרכוש בתמורה לתשלום"

"סנסאי יהודה היה מקצוען והשקיע את כל מהותו בלימוד והעמקה בתחומים שאותם אהב. דבר זה בא לידי ביטוי גם ברמת ההדרכה הגבוהה במועדון וההוכחה לכך היא הרמה הטכנית הגבוהה של הארגון שהותיר מאחוריו. הוא הבין לעומק את עולם הקראטה ואת תחומי מדעי גוף האדם וידע לחבר בין העולמות."

"סנסאי יהודה היה איש של רוח, אדם שהאמין בדרכו, דבק באמת ולא סטה ממנה ימינה או שמאלה. נוכחותו בחדר היתה תמיד גדולה ומורגשת, למרות העובדה שלא היה גדול פיזית. הוא היה מורה נפלא, שנתן חופש לתלמידיו להתפתח ,כל אחד בכיוונו הוא ותמיד היה נכון להשקיע בכל תלמיד ותלמיד השקעה אינסופית."

 

"לסנסאי יהודה הייתה היכולת הנדירה לזהות אופי, פוטנציאל ואישיות של בן אדם גם אם בקושי הכיר אותו."

"כחבר בכיר בארגון ה-IOGKF .הוא הבין את הפוליטיקה של הארגון, ושזהו חלק בלתי נפרד של כל ארגון שלא ניתן להימנע ממנו. הוא היה טוב בניווט בפוליטיקה הזו מבלי להתפשר על הקראטה ועל העקרונות שלו; כשהוא רואה לפניו תמיד את טובת הקראטה והארגון ולא את הרווח האישי שלו. אנשים אחרים ביקשו את עזרתו ועצתו בנושאים אלה, משום שהבינו שהוא אמיתי ולא מוטה, ועדיין בעל השפעה גדולה."

בגשוקו האחרון, סנסאי היגאונה אמר באחת מן השיחות, פחות או יותר במילים אלו, כי "אם משנים את הקאטה, זה בעצם כמו למחוק את ההיסטוריה של גוג'ו ריו."

דברים אלו מהדהדים את דבריו של סנסאי יהודה ומראים עד כמה הבין את המהות של הקראטה המסורתי.

אני ממשיך בדרכי, שסנסאי היה חלק ממנה ומאמין שכמוני גם אחרים נוצרים בליבם את מילותיו וחייהם מלאים יותר בזכותם.

אזכרה 2016

עשר שנים חלפו מאז נפרדת מאיתנו. עשר שנים הן חצי שנות דור, זמן המביא עימו תחושה של סיכומים ורטרוספקטיבה.

תקופה לא קצרה שבה העולם וארצנו חוו שינויים ניכרים. והנה, בתוך כל אלו, לשמחתנו, עדיין עומדים,קיימים ופועלים, מפעלי חייך  - המועדון הראשי והארגון הארצי.

אנו, תלמידיך וחניכים שלא זכו להכירך, מקיימים את בקשתך, שאותה מסרת בפגישתך האחרונה איתנו, לשמור על המועדון והארגון. לא תמיד הדבר קל. במיוחד במציאות הנוכחית שבה הנהירה היא אחרי אופנות, מדליות ופרסים, דוחקת לקרן זווית ענפים שאינם זוכים לכותרות. אך כמו באימונים, הדורשים לחשוק שיניים ולהמשיך על אף הקושי, אנו ממשיכים ומצליחים. וכאן המקום להודות למדריכים ולכל העוזרים, הן בהונבו דוג'ו והן בארגון, העושים מלאכתם נאמנה, ללא תמורה ולטובת כלל המתאמנים.

אדם המשפיע על המציאות גם אחרי לכתו, הינו אדם שהותיר אחריו מורשת. מורשתך בעיני היא הערכים שאימצת בחייך - היושרה, האמונה בעצמך על אף המכשולים, והנתינה לאחרים. אלו דברים שמקווה אני שתלמידיך ספגו ממך ומיישמים בחייהם.

בחרת להיות מורה, לתת מעצמך לאחרים,. הידע הטכני בקראטה כמו גם התשוקה לאימונים והעצות הם מתנות שלא ניתן לאמוד אותן בכסף, אלא בתחושות פנימיות שמלוות את כולנו כל השנים ושוות אף יותר.

בחרתי שני משפטים מפורסמים הנוגעים למורים ומחנכים, אשר לדעתי הולמים אותך לגמרי,

הראשון, מאת דן ראת'ר – " החלום מתחיל עם מורה שמאמין בך, שסוחב ודוחף ומוביל אותך לרמה הבאה - לפעמים דוקר אותך קלות עם מקל חדה שנקראת 'אמת'.  – ללא ספק דחפת וקידמת אותנו, אך תמיד נשארת אמיתי ואמרת את האמת בפנים, ללא היסוס ומבלי להיות פוליטיקאי.

והמשפט השני, מאת הסופר וויליאם ארתור וורד : "המורה הבינוני אומר, המורה הטוב מסביר, המורה המצוין מדגים, המורה המושלם מעורר השראה" – איזה מורה אתה היית,  אין צורך לומר, התשובה היא היותנו כאן בשנים קודמות, היום, ובשנים הבאות.

 

אזכרה 2015

 

סנסאי היקר,

תשע שנים חלפו, כמעט עשור בלעדיך.

השנים חולפות והשגרה מעסיקה אותנו, אנו נפגשים מדי שנה להיזכר, אולם אפילו מבלי לשים לב, אתה נוכח בחיינו, באמצעות החינוך שנתת לנו, הזיכרונות והאירועים שבהם חיינו השתלבו.

אני מאמין כי מי שבילה במחיצתך תקופה, כחניך, קולגה או חבר, ספג ממך לא מעט מתכונות אלו. אני אעיד על עצמי כי אני חושב כך ומודה לך על החינוך הזה.

אמנה כמה מהן שעולות בזיכרוני ושכולנו יכולים ללמוד מהן לעצמנו:

 

  • יושרה – היית אדם שלא התפשר על עקרונותיו, לא עיגל פינות ועשית את הנכון ולא את המקובל, אף במקרים שהדבר לא היה משתלם כלכלית. יש שיראו בכך "פראייר", אך הלוואי והיו רבים שכמותך, מדינתו הייתה נראית אחרת לטובה.

  • צניעות – על אף שהיית בכיר בארגון עולמי, שופט בינלאומי ומאמן מוכר בארץ ובעולם, לא טרחת להזכיר זאת לכולם. מי שצפה בסרטון שבו הסברת מהו "שיהאן", מבין על מה מדובר. לא קראת למועדון שלך "קראטה יהודה פנטנוביץ", כפי שהיום ישנם לא מעט מקומות הדואגים למתג את עצמם לדעת, אלא שמרת על ענווה ועל האגו במקום הנכון. נראה לי שזו הסיבה שהפכת לידידו הקרוב של סנסאי היגאונה, שמדבר לא מעט על צניעות וחמלה.

  • מקצועיות – מי שמכיר את סיפור חייך, ומי שהתאמן אתך במשך שנים, ראה והבין כיצד עשית כל דבר במקצועיות. אם במקצוע הרוקחות – עלית עם המשפחה לארץ ושימשת כרוקח ראשי במפעל "תרימה" במעברות. ממה ששמעתי היה לך חלק ניכר בהתפתחותו והצלחתו, ואם בעולם הקראטה. היית מתאמן שעות רבות, בבקרים לבד או עם חניכים בודדים, ובערבים יחד אתנו החניכים בכיתות ולא היית מרוצה עד שכולם שלטו היטב בטכניקות. נסעת כמעט לכל הגשוקואים ולשבועות רצופים באוקינאווה להתאמן עם סנסאי היגאונה וסנסאי אניצ'י, לשפר את הידע והמקצועיות. העברת קורסי מדריכים ומאמנים בווינגייט ולא התפשרת על הרמה. סיפרת פעם כי יכולת לדעת מראש מי יהיה מדריך טוב ומי פחות, ולא התפשרת על הרמה המקצועית.

  • אנושיות – ישנם לא מעט סיפורים של חניכים ומכרים, כיצד עזרת ככל שיכולת, בנושאים שונים. תרמת לקהילה הרבה פעמים בסתר, קישרת בין אנשים וייעצת מתוך ניסיון חייך. עשית זאת לא מתוך כוונה לקבל תמורה, אלא כי זה היה האופי שלך, אהבת את החניכים כמו ילדיך.

 

 

הבה נזכור תכונות אלו וננסה להטביען בתוכנו,

אנו מודים לך סנסאי על החינוך, העזרה והערכים שנתת לנו בשנים היפות שהיו לנו.

 

 

אזכרה 2014

 

סנסאי יהודה,

 

8 שנים חלפו מאז נפרדת מאתנו, ואנו נפגשים מדי שנה בכדי לכבד את זכרך ולהעריך את פועלך, ובהזדמנות זו גם פוגשים חברי עבר שאתה החוט המקשר ביננו. לכל אחד יש זיכרונות פרטיים חזקים ממך שיישארו לתמיד. ובכדי לשמור על הזיכרונות, ערכנו ערב הוקרה וצפינו בך בסרטים, וחשפנו אותך ואת פועלך לחברים חדשים שלא הכירו אותך.

 

השנה נסענו לגשוקו בסקוטלנד, רבים מכל רחבי העולם שהכירו אותך זכרו כמה נהנו להתאמן אתך וללמוד ממך, ואפילו את השיטה שהמצאת לכבס את הגי כשאין מכונת כביסה :-) חימם את הלב לראות איך הם מספרים עליך ואיך זוכרים אותך אחרי כל השנים שעברו, אפילו מי שפגש אותך רק פעם אחת.

ידעת לזהות היטב את אופיו של אדם, אתה ממשיך להשפיע על חיי רבים שהכירו אותך. באופן אישי אומר, שדברים שאמרת לי לפני שנים רבות עדיין מהדהדים בראשי, אני מהרהר בהם מדי פעם, והם מנחים אותי בדרכי, כעצה טובה.

 

היית אדם יסודי, דקדקן ולא "חיפפת" כמו שרבים במחוזותינו נוהגים. אולי היה זה האופי המקורי שלך, אולם ללא ספק הוא משתלב היטב עם עקרונות הבודו של אומנויות הלחימה, הדורשות דיוק, רצינות ועשיית הדבר הנכון עד הסוף.

 

עזרת לרבים גם מעבר לשעות האימון. לא מעט פעמים כמתן בסתר. עשית זאת ללא בקשת תמורה. מדברים ששמעתי הבנתי שלא פעם ויתרת על תגמול נאה לטובת עשייה לפי עקרונותיך. מצאתי ברשת סיפור מעניין שכתב מאמן בשם יוסי שריף שלמד אצלך בווינגייט ואני מצטט:

" בקורס מאמנים בכירים לאומנויות לחימה בוינגייט טיפסנו במדרגות  לדוג’ו מאובק בנתניה. שם עמד מדריך גוג’ו ריו קראטה, מר יהודה פנטנוביץ’, והדגים כיצד אדם בן 70 מתלהב כמו ילד ממה שהוא עושה. אחרי שיעור בעבודת משקולות מסורתית שאל מאמן אחד מדוע אין אצלו מכונת משקאות אוטומטית, בפינת המכון. “חבל על ההפסד הכספי” הוא אמר. פנטנוביץ’ הסתכל עליו במבט כזה... אותו מדריך לא מאמן עכשיו, הוא מנהל איזה משהו יותר כספי."

 

השארת לנו צוואה רוחנית – ביקשת להמשיך את המועדון בנתניה שהקמת.  ואנחנו מקיימים זאת ומגדלים דור חדש של ילדים ומתאמנים שלא זכו להכיר אותך, אולם אנחנו מכירים להם אותך, בין אם בסרט שבו סיפרת על עצמך ועל השיטה, בין אם בסיפורים על אירועים שחווית והעברת לנו ואף בדוגמאות שנתת לנו כשהדרכת.

וזאת גם הירושה שהשארת  לנו – לא חומרית אך שווה יותר מכל – להמשיך להיות חברים בארגון העולמי, לזכות ללמוד מסנסאי היגאונה, להמשיך להתאמן בשיטה המסורתית ולהמשיך להתפתח. לישראל שמורה פינה חמה אצל סנסאי היגאונה, בשל הקרבה הגדולה שהייתה בינכם והוא שואל תמיד מה שלום ההונבו דוג'ו והארגון.

 

כיום הארגון הארצי אשר ממשיך את החיבור הזה ומתנהל בצורה הרמונית, מאפשר לכל חבריו, לנסוע למחנות אימונים בינלאומיים עם בכירי המורים, ללמוד ולהשתפר, ולהתאמן בדוג'ו של היגאונה כפי שעשית פעמים רבות, ואנו מודים לך על כך. מי שבחר לעזוב את הארגון, וויתר על מתנה נפלאה זו.

מי ייתן ונמשיך לקיים את בקשתך שנים רבות, וכמו שאמרת תמיד באימונים – "תיהנו מהכאבים – אתם תצטערו כשזה יגמר..."

 

תמיד תישאר עבורנו הסנסאי

 

 

אזכרה 2013

סנסאי היקר,

 

זאת השנה הרביעית שבה אני מתבקש לכתוב דברים לזכרך. וכל פעם אני מנסה למצוא זווית אחרת כיצד להזכיר אותך את פועלך.

השנה, היא השנה השביעית, והדבר היה קשה יותר מן הרגיל, שכן הרגשתי שכל מה שהיה אפשר להגיד כבר נאמר.

הבנתי שבכדי לא ליפול לקלישאות המוכרות והמתבקשות, עלי  חשוב עמוקות, ואז הבנתי - זהו הדבר שאתה גרמת לי , ואולי גם לאחרים לעשות, בעולם הקראטה בפרט, ובחיים בכלל. – לחשוב.

 

היית מורה דקדקן ויסודי. הדבר התבטא בכל אימון שהעברת לנו, גם אם האימון לא היה רשמי אלא הזמנת אותנו להצטרף אליך בימי שישי בבוקר. הקפדת על כל הדגשים החשובים ובעיקר על העקרונות החשובים של הקראטה המסורתי – החימום, הקאטה והבונקאי.

היית מדריך בצורה יוצאת דופן, במובן הטוב של המילה. בכל אימון הצלחת להעביר את המסר. ואף היית מקשר אותו לעולם האמתי. זכורות לי במיוחד אמרותיך ה"מעודדות" (במרכאות) באימונים התובעניים : "צריך ליהנות מהכאבים" ו-"אתם תצטערו כשזה יגמר". היית מדריך יצירתי שבכל אימון הצלחת לחדש משהו ולקדם אותנו באימונים.

 

אני מודה לך על כך שלימדת אותנו לא רק את הקראטה עצמו אלא את הגישה והמשמעות העמוקה של האימון. בעצם ניסית ללמד אותנו את "דרך הקראטה". אני שם לב שכיום כאשר אני מאמן, אני משתמש לא מעט בכלים אלו.

 

7 שנים חלפו, ובאופן טבעי, עם חלוף הזמן, המוח האנושי נוטה לשכוח פרטים מסוימים ולארגן את הזיכרון בצורה שמקילה על הזכירה. כל מי שהכיר אותך זוכר מן הסתם סיפורים וסיטואציות שהשאירו עליהם חותם, ובין שהיו מרשימים או היו שיעור לחיים.

עבור הארגון שהשארת אחריך, הערך העיקרי שהשארת, לפחות כך אני מבין, הוא השמירה על המסורת. אתה התחלת את דרכך באומנויות לחימה שונות וכאשר הגעת לגוג'ו-ריו התאהבת בה והעמקתה בה. המסר אם כן, לכל מי שגם אוהב את השיטה, הוא לדבוק בה, לחפש את העומק והמשמעות ולהתאמן ברצינות ככל שמתאפשר.

 

לסיום, אני זוכר כי באחד האימונים סיפרת על סדרה של אירועים שליליים שקרו באותה תקופה, אנשים שנפצעו, דברים שהתקלקלו ועוד. אני אמרתי בצחוק שזה כנראה "מזל רע", ואתה ענית לי : "אל תהיה superstisious". (מאמין באמונות טפלות).

לאחרונה ההונבו דוגו זוכה לעדנה כשלא מעט חניכי עבר חוזרים להתאמן. אם הייתי "superstisioucs" כפי שקראת לי, הייתי אומר שאולי אתה מביט עליהם מלמעלה וקורא להם לחזור.

 

אך הסיבה לדעתי היא שהיית דמות כה חיובית, משמעותית ואבהית בחייהם של כה רבים, והם נושאים אותך בזיכרונם, וכאשר התלבטו אם לחזור, זכרו אותך לטובה. ללא ספק השפעת ואתה עדיין משפיע על חיינו.

זוכרים אותך תמיד.

החניכים.

 

 

אזכרה 2012

 

סנסאי היקר,

 

6 שנים חלפו, וכדרך הטבע, הזיכרון לפרטים הקטנים מתעמעם, ונותרת דמות עם התכונות המרכזיות.

כדי להתגבר על כך, ערכנו ערב לזכרך בו סקרנו את תולדות חייך, על רגעיהם האישיים והמקצועיים, הנוכחים באירוע, תלמידיך הרבים, ביניהם כאלו שכבר לא פעילים אך לא שוכחים, התרגשו והזדהו.

 

כדי לא לשכוח, הנצחנו אותן בחוברת  בה הובאו גם סיפורים אישיים של חניכים בהם נגעת במשך השנים. חשיבות הדבר היא , בכך שהדור הצעיר, דור העתיד של הארגון שהקמת, ידע מי היית, מה היה פועלך ובזכות מי קיים הארגון היום, וחשוב שכל אחד ואחת מן החניכים בארגון יקרא אותה.

התכונות הבולטת בך שתיזכרנה תמיד הן היושרה והדבקות במסורת. הן בתור אדם מאמין והן בגישתך למהות הקראטה המסורתי. תמיד ידעת ודאגת לומר לכולם, היא המהות היא בשמירה על הקראטה מסורתי שקבלנו כמתנה מן האבות המייסדים קנריו היגאונה וצוג'ון מיאגי. לא התפשרת על האיכות בביצוע ובהדרכה ויצאת בלהט אל מול אלו שניסו לשנות את הקאטות ואת האופי המקורי של השיטה.

 

בשנה זו, חלו שינויים דרמטיים בארגון העולמי. דור המייסדים, שאתה היית  מן המובילים בו, פינה את מקומו לדור הצעיר ממנו.

סנסאי היגאונה פינה את מקומו כמדריך העולמי לסנסאי נקמורה, אשר נבחר להוביל את הארגון לעתיד. בדברים שנשא נקאמורה בערב הנצחה, הוא סיפר שכשפגש אותך בצעירותו  אמרת  לו כי הדבר החשוב ביותר היא המסורת. בזמנו הוא לא הבין כל כך את כוונתך אך היום החל להבין זאת.

 

ואלו דברים הבאים שכתב סנסאי נקמורה לאחר קבלת התפקיד:

"אני מתחייב להקדיש את כל חיי לשמר את שיטת גוג'ו ריו המסורתית ולעשות כמיטב יכולתי להמשיך לפתח את IOGKF".

בנוסף כתב:

"אני מאמין כי IOGKF  הינו ארגון הקראטה הטוב בעולם. אנחנו איננו הגדולים מכולם, אך איכות הקראטה שלנו גבוהה ביותר, שכן העיקר אצלנו היא האיכות ולא הכמות.

כמו כן יש בין חברי הארגון יחסים נפלאים, הודות לאנושיותו של סנסאי היגאונה שיצר אווירה זו, של איזון מתאים בין אווירה משפחתית ליחסי כבוד."

 

מילים אלו מתארות את הארגון העולמי, אך מתאימות בהחלט גם לארגון שלנו שהקמת ב-35 שנות פעילות ללא לאות.

 

מובאת בזאת תודה לכל העוסקים בדבר, בשימור, קידום ופיתוח הארגון, במועדונים ובקמבוקאי, אשר עושים זאת מתוך אהבה אליך, לקראטה ולמורשת שיצרת.

אנו מבטיחים כי תמיד נזכור אותך, ונתאמץ להמשיך את פועלך -  לפתח ולהפיץ את הקראטה בארץ.

שלך,

החניכים.

 

 

אזכרה 2011

סנסאי היגאונה מרבה לדבר על חשיבותה של הצניעות (humility). אני מצטט ממאמר שכתב:

"אניצ'י סיפר לי כי צוג'ון מיאגי היה אומר תמיד לחניכיו, "שכאשר הטכניקה והכח מגיעים לרמה 10, גם הבטחון העצמי גדל, ולכן תצטרכו להשתמש בהם רק עד רמה 5."

 

מוסיף סנסאי היגאונה וכותב : "אל לכם אף פעם לאבד את ההערכה למורה שלכם, כמו גם למשפחה שאוהבת אתכם ותומכת בכם. אך יש אנשים שכאשר מגיעים ליכולת גבוהה או מצליחים להקים דוג'ו מצליח, יאמרו לסנסאי שלהם את המילה "תודה", אך יפתחו גישה שבה ההצלחה שלהם היא תודות למאמציהם בלבד, ויפתחו אגו מוגזם וחסר שליטה. אך זה לא המצב הנכון, וכל אחד צריך לזכור תמיד, לא משנה כמה הוא מוצלח, כי ההצלחה היא מאמץ משותף של כל מי שמסביבם שעזר להם להגיע לתוצאה זו".

 

סנסאי יהודה מילא את כל התנאים הללו. הוא הגיע לרמה עילאית בטכניקה שלו, זכה לדרגת דאן - 8 בארגון העולמי, שרק עוד שניים זכו לה, היה שופט בתחרויות בינלאומיות והקים את הארגון בארץ אשר כולל אלפי חניכים לאורך השנים.

 

אולם סנסאי יהודה לא נפל במלכודת הגאווה. הוא תמיד שמר על הצניעות והיושרה הבלתי מתפשרת. הוא דאג לחניכיו והודה להם על תרומתם. הוא עזר להם בחזרה בעצה טובה, הכוונה בחיים ובכל דבר שרק יכל. שמעתי סיפורים כיצד "שלף" נערים משכונות מצוקה, הכניסם לעולם הקראטה, נתן להם כיוון ושינה את חייהם ועתידם.

סנסאי היה אדם של אנשים ומעשים ולא רק של דיבורים, למרות שהיה משמיע את דעתו בלא חשש בנושאים שהיו חשובים לו וקרובים לליבו. (במאמר מוסגר נאמר גם שהיה איש של שירים וריקודים ומי שהכיר אותו מבין). הוא העדיף את הרוח על פני החומר והכסף, ולא פעם החליט החלטות מוסריות שאחרים היו פוסחים עליהם במטרה להרוויח. הוא מימן את מרבית פעילותו מעצמו וכמעט שלא נעזר בתמיכה של רשויות או גופים למינהם.

בעצם נאמנותו לערכיו הוא הראה לנו את הדרך הנכונה להתנהלות. ניתן להיות מצליחן אך להשאר קרוב לאנשים ולעצמך. יושרה זו השפיעה עלי ואני מאמין שגם על אחרים, ותמיד רצוי לזכור זאת.

 

הארגון שהקים בארץ, יחגוג בקרוב 40 שנה. תקופת קיום כזו לארגון פרטי חסר תמיכה אינה דבר שניתן להקל בו ראש. במשך תקופה זו גדלו בארגון דורות של מתאמנים, ויש אפילו דור שלישי, חניכים מביאים את נכדיהם להתאמן במועדוני הארגון.

ברוח התקופה ניתן לומר, כי הארגון שיצר סנסאי הוא רשת חברתית, שנוצרה באימונים, גשוקואים, נסיעות לחו"ל ואירועים מיוחדים. הרשת כללה והשפיעה על אלפים לאורך השנים. להדגיש זאת אביא סיפור קצר שסיפרה לי נורמה לא מזמן:

"כאשר הייתה צריכה לסדר משהו באחד המשרדים הממשלתיים בעיר אחרת, נאלצה לחכות שעות רבות בתור לפקיד, שלאחריו הייתה צריכה לחכות עוד לא מעט זמן. כאשר הגיעה אליו, הציץ הפקיד בטפסים ושאל: "פנטנוביץ?". נורמה לא זיהתה אותו אך הרגישה כי איכשהוא ישנו קשר לסנסאי וענתה "אני אשתו של יהודה". הפקיד לא ענה, סידר את עינינה במהירות ושיחרר אותה לדרכה."

 

חשיבות הארגון הארצי היא גדולה ומשמעותית לכל אחד מהמתאמנים. הארגון הינו הגוף הרשמי המוכר על ידי הארגון העולמי, IOGKF, ועצם קיומו מאפשר לכל אחד להשתתף בגשוקואים בינלאומיים, להביא לארץ מדריכים בכירים ואף מאפשר לכל המעוניין להתאמן בהונבו דוג'ו של סנסאי היגאונה באוקינאווה, כפי שלא מעט חניכים עשו לאורך השנים. לכן יש להודות לך סנסאי, על כך שמאמציך ומפעל חייך ממשיך להתקיים ואנו נהנים מפירותיו.

 

כאמור השנה הקרובה הינה שנת ה-40 לארגון שהקמת, ולכן חשוב לספר את תולדותיו ותולדותיך. בימים אלו אנו משיקים פרויקט ההנצחה שבו חניכים וכל מי שזכה להכיר אותך יכול לקחת חלק, לחלוק סיפורים אישיים וזיכרונות ולהנציח את הרגעים הקטנים והאישיים שלך.

אני קורא לכולכם לקחת חלק בפרויקט. הוא יתרום לנו רבות בכך שיזכיר לנו את התקופה בה זכינו לבלות במחיצתך. זו הייתה תקופה נפלאה.

 

אריגאטו גוזאימשטה סנסאי.

 

אזכרה 2010

 

סנסאי היקר

ארבע שנים כבר עברו, אך עדיין מוזר לחשוב עליך בזמן עבר.

 

ביקשו שאכתוב מילים לזכרך. וככל שאני חושב עולות לי תמונות מרגעים יפים. אני בטוח שרבים חולקים איתי את אותם הזיכרונות  – הלהט והברק בעיניים כשהיית מספר על חוויות מאימון עם סנסאי היגאונה או אניצ'י, החיוך והבדיחה שהיית מספר אם ראית אותי עם חולצה מסוימת, הסיפורים הרבים על קראטה, על הטבע, על אירועים בחייך שהיית משתף איתנו בימי רביעי בפאב על בקבוק בירה וקולה – ה-"old faithful" שלך, איך היית שר בכל סוף אימון, או רק נאנח חצי ברצינות חצי בצחוק, ופולט :

"oh, the heartache and suffering that human kind must endure"...

 

רבים מתלמידיך הכירו אותך כשהיו ילדים ונערים וגם לאחרים, היית אב רוחני שמייעץ, דוחף ומדרבן אך גם נוזף כאשר לא משקיעים באימונים. עזרת לרבים בכל תחום שיכולת -  הכוונה בלימודים, עבודה, וקשרים אישיים. בכל פעם שאני חושב עליך אני מצטער שלא זכית לראות אירועים שמחים בחיי ובחיי החניכים – חתונות, ילדים, הצלחות ושמחות.

 

אם נשאל כל אחד שהכירך, ואפילו לזמן קצר ביותר, איך התרשם ממך, התשובה תמיד תהיה – אדם מיוחד, כריזמטי, בעל לב רחב וניצוץ בעיניים.

 

גם היום אתה משמש לי דמות לחיקוי. בכל צומת דרכים בחיי אני נזכר בסיפור חייך, כיצד במקביל לבניית משפחה לתפארת, בנית קריירה מקצועית בתחום הרוקחות ואחר כך אזרת את האומץ להקדיש את חייך לדבר שאהבת – הקראטה, הגעת לפסגת ההצלחה העולמית – המשנה לראש הארגון. אני מנסה ללמוד ממך את היושרה הבלתי מתפשרת, כוח הרצון וההתמדה, הצבת המטרות, ולקיחת דברים בפרופורציה המתאימה. פעמים רבות היום במהלך אימונים, הדרכה ומחשבה על המועדון והארגון, אני חושב מה אתה עשית במצב דומה, מה היית עושה היום, ומה היית אומר על פעולתנו.

 

הקראטה שנתת לנו הוא נכס. האימונים הקשים העברת לנו חישלו אותנו לא רק גופנית, אלא גם בפני אתגרים בחיינו, צריך להסתכל לאחור ולהיזכר כיצד היינו כשהתחלנו להתאמן, בכדי להבין איזו דרך,  או DO ביפנית, עברנו.

 

בפגישה האחרונה שלנו, בקשת שהארגון והדוג'ו שבנית ימשיך. מאז אנו מקדישים את כל מרצנו לקיים את בקשתך. מנסים להיכנס לנעליים הגדולות שלך בהדרכה, בניהול, בארגון, נוסעים לגשוקואים כפי שרצית, בכדי ללמוד מהמורה שלך, היגאונה, ולהביא כל פעם עוד פירור של ידע.

 

אני מעביר את בקשתך זו לכל מי שהגיע לכאן לזכור אותך. אנא, עזרו להגדיל את הארגון, השתדלו להגיע כמה שיותר לאימונים ואירועים וכן ספרו לחברים ומכרים על האימונים עזרו לארגון לפרוח.

 

אתה אינך איתנו בגוף, אך איתנו ברוח, וכפי שסאנצ'ין היא קאטה של גוף, רוח ונפש, נהיה אנחנו הגוף,  ואתה תמיד בנפשנו ובעיני רוחנו, מלווה אותנו תמיד.

 

מתגעגעים אליך,

החניכים.